רון כחלילי

אודות
ביוגרפיה
רון כחלילי הוא עיתונאי, במאי, תסריטאי, עורך ומפיק ישראלי והבעלים של חברת ההפקות "דוקודרמה". בין היתר יוצר הסדרה הדוקומנטרית "שקופים" על מצב העוני בארץ; "ערסים ופרחות" שעלתה בערוץ 8 ועוד. מגיש יחד עם מרגלית צנעני תכנית רדיו אקטואלית-יומית (12:00-14:00) ברדיו לב המדינה, 91 FM. מפיק בימים אלו שתי סדרות דוקומנטריות חדשות. אחת מיועדת לערוץ 8 של הוט והשנייה – לערוץ 1.

1977-1980 – שירות צבאי בגל"צ ובלהקת פיקוד דרום.
1983-1994 – כתב/עיתונאי ב'על המשמר', 'הארץ', 'מוניטין' ו'חדשות'.
1986-2000 – קופירייטר ומנהל קריאטיב ב'דחף', 'אדמון' ו'קשר בראל'.
1994-2000– במאי-עורך "שישי אישי" עם מיקי חיימוביץ (מת"ב), "פרומו" עם יעל אבקסיס (תבל), "בננה בום", מגזין אקטואלי לילדים (ICP ואח"כ טלעד, ערוץ 2), "חדרי חדרים" עם בילי מוסקונה לרמן (ערוץ 2 הניסיוני) ועוד.
1994-1996 – במאי-עורך של "זה הסוד שלי" עם טוביה צפיר (ערוץ 1), "קטן עלינו" ו"יהיה טוב" עם אברי גלעד (ערוץ 2).
1996 – בימוי "חמסה וחמישה" (הרשות השנייה, ערוץ 2), בימוי ועריכת "רוח מזרחית" עם יעל אבקסיס, מגזין דוקומנטרי על המוסיקה המזרחית הפופולארית (טלעד, ערוץ 2).
1997 – בימוי ועריכת "ים של דמעות", סדרה דוקומנטרית בת 4 פרקים הסוקרת את תולדותיה של המוסיקה המזרחית בישראל. (רשת, ערוץ 2).
1997 – פרסום רומן לבני נוער, "בורחים מהבית", הוצאת כתר.
1998 – בימוי ועריכת "פורגי ובס כאן", סרט דוקומנטרי על ביקור להקת אופרה שחורה מורג'יניה בישראל (טלעד, ערוץ 2).
2000-2004 – ניהול והקמת ערוץ "בריזה" בלוויין (YES), ערוץ "מזרחי ים תיכוני" הכולל מגוון גדול של סוגות: דוקומנטרי, דרמה, בידור, אקטואליה ועוד. הערוץ נסגר ב-2005.
2004 – מנהל פיתוח תכניות ויועץ למנכ"ל של רשת לקראת המכרז השני על ערוץ 2.
2005- 2008 – הקמת דוקודרמה עם חיים סלוצקי ודנה כהן שהפיקה בין היתר את תכניות התחקירים של אושרת קוטלר בקשת ובערוץ 10, "שקופים" – סדרה דוקומנטרית בת 6 פרקים על העוני בישראל
(רשת, ערוץ 2), "הסיפור האמיתי" – סדרה מוקומנטרית על תעשיית הקולנוע הישראלי (YES), "על סם" – סדרה דוקומנטרית בת 6 פרקים על הסמים בישראל (YES דוקו) ועוד.
2006 – הקמת ועיצוב לוח השידורים של "הוט בידור ישראלי" ב-HOT.
2007 – מרצה לתקשורת, המגמה לתקשורת חזותית, בצלאל. במאי ועורך "לילה עם שלמה ארצי", סרט דוקומנטרי על שלמה ארצי (קשת, ערוץ 2).
2008-2010 – מפיק ועורך "אל תקרא לי שחור 2010" (סרט דוקומנטרי על מצב המזרחים בהגשת עמנואל רוזן, רשת, ערוץ 2), "יפה לנו" (סדרה דוקומנטרית בת 4 פרקים על תולדות היופי הישראלי, ערוץ 10), "הספסל האחורי" (תכנית בידור וסאטירה בהגשת מיה דגן, רשת, ערוץ 2), "גירושים נפלאים" (סדרת דרמה בת 45 פרקים ע"פ תסריט של לימור נחמיאס, YES) ובמאי עורך ומפיק של "עד קצה העולם" (סדרה דוקומנטרית בת 8 פרקים על ישראל והגלובליזציה, רשת, ערוץ 2).

2011-2014 – במאי עורך ומפיק של "סרט שחור לבן" (סדרה דוקומנטרית על תולדות סרטי הבורקס בישראל, ערוץ 8, HOT), יוצר ומפיק "61 ימים של אהבה" (סדרת דוקו-ריאליטי בת 4 פרקים, ערוץ 10),
יוצר במאי ומפיק של "על צד שמאל" (סדרה דוקומנטרית על תולדות השמאל הישראלי, ערוץ 8 של הוט), "ערסים ופרחות – האליטות החדשות" (אנתולוגיה דוקומנטרית בת 3 פרקים, עורץ 8 של הוט),
בימוי והפקת שלושה פרקים בסדרה "תולדות ארץ ישראל" המיועדת לערוץ הראשון, הגשת "ציפורי לילה" עם רוגל אלפר בגלי צה"ל ועוד.
2015 – מגיש יחד עם מרגלית צנעני תכנית רדיו אקטואלית-יומית (12:00-14:00) ברדיו לב המדינה, 91 FM. מפיק בימים אלו שתי סדרות דוקומנטריות חדשות. אחת מיועדת לערוץ 8 של הוט והשנייה – לערוץ 1.

קרא עוד
רון כחלילי

"ים של דמעות", תולדות המוזיקה המזרחית בישראל. *ההרצאה מלווה בקטעים מתוך הסדרה הדוקומנטרית הנושאת את אותו השם (ערוץ 2)

המוזיקה המזרחית בישראל נולדה מיד עם עלייתם של היהודים מארצות ערב, כבר בראשית ימי המדינה, וכבר אז סומנה כ"לא ישראלית". בהתחלה נהגו העולים לקיים חפלות במרחבים פרטיים (לכל עדה היו את הזמרים (קרא עוד)

המוזיקה המזרחית בישראל נולדה מיד עם עלייתם של היהודים מארצות ערב, כבר בראשית ימי המדינה, וכבר אז סומנה כ"לא ישראלית". בהתחלה נהגו העולים לקיים חפלות במרחבים פרטיים (לכל עדה היו את הזמרים שלה), הרחק מעיני הממסד הדכאני, אך כבר בראשית שנות השישים של המאה ה-20 נולדו שני מוקדים תרבותיים מרכזיים: אחד בכרם התימנים ואחד בשכונת התקווה בתל אביב. הראשון החל לעבד את שירי ארץ ישראל למזרחית, והשני חלם סן-רמו. ולמרות זאת, שניהם הוגדרו כמזרחים. סוף שנות ה-70 הן השנים הגדולות של הז'אנר: ארץ ישראל הישנה והטובה שאחרי מלחמת יום כיפור החלה להתפרק, "הפנתרים השחורים" הפכו לסמל התקופה וזהר ארגוב, שאפשר לכנותו בקלות כזמר המזרחי הראשון, נולד והפך לכוכב הגדול של ישראל השנייה. אך עם מותו, בסוף שנות ה-80 שהתרחש במקביל לסגירתה של התחנה המרכזית הישנה בתל אביב – הסתיימה תקופה ונפתחה תקופה חדשה: ערבית יותר, תורכית יותר ופופולארית הרבה יותר. היום המוזיקה המזרחית נחשבת למוזיקה של ישראל, זמרים מזרחים ממלאים את קיסריה, היכל התרבות והיכל נוקיה בתל אביב, אך עדיין סובלים מנחיתות תדמיתית ולסמל האולטימטיבי של היעדר תרבות.

רון כחלילי

עיירות הפיתוח בישראל – גזירת גורל או מדיניות מכוונת?

עיירות הפיתוח" היא אחת ההגדרות הנפיצות בישראל. הממסד הישראלי לדורותיו, מימין ומשמאל, גם טרח במהלך כל השנים להותיר אותן מאחור, מסיבות שונות. איך הן נולדו? למה? היכן? עבור מי? יחסיהן של חלק (קרא עוד)

עיירות הפיתוח" היא אחת ההגדרות הנפיצות בישראל. הממסד הישראלי לדורותיו, מימין ומשמאל, גם טרח במהלך כל השנים להותיר אותן מאחור, מסיבות שונות. איך הן נולדו? למה? היכן? עבור מי? יחסיהן של חלק מעיירות הפיתוח עם הקיבוצים הסמוכים, חלום הטקסטיל שקרס, דימויין התקשורתי לאורך השנים והאם מתחולל – ממש עכשיו – השינוי המיוחל במעמדן?

רון כחלילי

"ערסים ופרחות – האליטות החדשות". ההרצאה מלווה בקטעים מתוך הסדרה הדוקומנטרית באותו שם (ערוץ 8)

אחת ההגדרות הנפיצות והמעליבות ביותר בתרבות הישראלית לדורותיה היא "ערסים ו"פרחות" שהפכו לשם הגנאי האולטימטיבי ושמיוחסים בעיקר למזרחים ולמזרחיות אשר אינם נוהגים להסתיר את מזרחיותם. פעם קראו להם "פרענקים", אחר כך כינו (קרא עוד)

אחת ההגדרות הנפיצות והמעליבות ביותר בתרבות הישראלית לדורותיה היא "ערסים ו"פרחות" שהפכו לשם הגנאי האולטימטיבי ושמיוחסים בעיקר למזרחים ולמזרחיות אשר אינם נוהגים להסתיר את מזרחיותם. פעם קראו להם "פרענקים", אחר כך כינו אותם "צ'חצ'חים" והיום קוראים להם "ערסים" ו"פרחות", בשיח הציבורי, התקשורתי ואף הממסדי. אבל בניגוד לדור ההורים שקיבל את ההגדרות המשפילות הללו כגזירת גורל, הדור המזרחי הצעיר כבר יוצא למלחמה ואף מצהיר "אני ערס גאה" או "כן, תקרא לי פרחה. כך אחשוף את גזענותך". בסוציולוגית מעודכנת קוראים לזה "ריקליימינג".